יום שלישי, 8 במאי 2012

נסיונות בשחור לבן

 


בזמן האחרון התחלתי לפתח חיבה לצילומי שחור לבן
(הכי קלאסי, לא?).


אומנם אני ללא ספק בן אדם של צבע,
ושילובי צבעים מעניינים אף מסוגלים לרגש אותי,
אך לאחרונה אני מוצאת את עצמי עורכת נסיונות בצילום שחור-לבן,
מחפשת אחר טקסטורות מעניינות- בדגש על עולם הצומח (כבר ציינתי שמדובר בעולם מעורר השראה? ).

שחור לבן בעיני, מסמל משהו ראשוני,
כמו בפיתוח פילם, כשהתמונות מופיעות תחילה בנגטיב,
ואפילו למדתי השבוע שלפני הכנת הדפס צבעוני קודם יש לבצע ולבחון אותו בשחור-לבן.

יש משהו בשילוב הפשוט הזה, שנותן לך אפשרות להתבונן לעומק באובייקט מסויים ובפרטים הקטנים.
אני מפיקה הנאה מהתמונות שמתקבלות,

והנה הצצה קטנה:







ועוד כמה דברים שמצאו חן בעיני- (ניתנים לרכישה) :



 








שיהיה המשך שבוע נהדר.


יום חמישי, 3 במאי 2012

רוצה להבהיר

אוהבת:
קיץ.

פחות אוהבת:
את ההערות שמגיעות עם בואו.
"את בהירה מדי" ,"את צריכה להשתזף, דחוף!!", "את לבנה כמו סיד".. וכו'.

פעם גם הייתי עושה את זה.
בגיל 17 הייתי יורדת לאילת עם חברות, מתמקמת בים, מורחת על עצמי שמן-גזר-שקר-כלשהו, ושוכבת שעות כמו גופה על החול הלוהט.
והייתי נשרפת וסובלת ימים, אדומה כמו עגבניית שרי, והמזכרת שנשארה לי מאז זה רק המון נמשים.

אז הפסקתי לרדוף אחר "השיזוף המושלם" והחלטתי להפנים שלבן זה יפה.
אתם יודעים שפעם, בעלי עור שזוף נחשבו למעמד נחות? (פשוטי העם היו אלו שעבדו בחוץ ונצרבו בשמש, בעוד שאנשי מעמד האצולה שהו בארמונות...).
וידעתם שהיו תקופות בהן גברים היו משתמשים בפודרה?
מדובר על אלפי שנים בהם עור חיוור היה נחשב למשהו אצילי!

אבל היוצרות התהפכו, וכיום שזוף = יפה = אני מבלה, אני מטייל, אני נהנה מהחיים..
אני כבהירת עור ויתרתי על ה"תענוג" של לשכב בחוף הים שעות רק בשביל לקבל טיפל'ה גוון למשך חודש וחצי.
ולא אמרתי מילה על הנזקים שחשיפה לשמש מביאה איתה.



השילוב המושלם בעיני הוא עור בהיר ושיער אדום לוהט,
במיוחד כשזה מגיע עם פרינטים דומיננטיים.
ממש כמו בתמונות הבאות:

 
 


לא חשוב מה,
רק תשמרו על העור שלכם.
אתם צריכים אותו בריא.

סופ"ש נעים.