יום ראשון, 30 בספטמבר 2012

מוינטג' לספייקים


 

לאחרונה הבחנתי כי נפל דבר ברחוב הישראלי.
נראה כי בנות ישראל נטשו את שמלות הוינטג' החמודות והפרחוניות-
וכעת מסתובבות לבושות מכף רגל ועד ראש במלבושים שחורים עמוסי ניטים, מחודדים, בצורת כוכבים או עגולים- כולם כאחד מקשטים את פריטי הלבוש בחנויות הבגדים המקומיות וזורקים אותנו היישר לפסטיבל מטאל בגרמניה.

במדור האופנה של מגזין טיים-אאוט התל אביבי, מיהרו לצעוק את מה שרבים מאיתנו ראו אך לא העזו לומר-
גמרנו את חנויות הוינטג' ויד-שנייה למיניהן.
כלומר, הציבור הישראלי מעדיף להשקיע את כספו בביגוד חדש, גם אם זה ברשתות הגדולות, מאשר לרכוש פריטים יחודיים שלבשו סבתא וסבא
(כך העידו בעצמם עובדי ובעלי חנויות הוינטג').

בשבוע שעבר קפצתי לזארה כדי לחפש לי מכנס שחור, משהו פשוט ובסיסי.
כמעט ונדקרתי (תרתי משמע)- כמעט כל המכנסיים כוסו בניטים על התחת !
(אהמ, כלומר על הכיסים האחוריים...).
האם יהיה נוח לשבת עם מכנסיים שכאלו?
בכלל, נראה שזארה מנסה להמאיס קלות את הטרנד;
כמעט ולא הצלחתי למצוא פריט שאינו בעל מראה רוקיסטי, בצורה זו או אחרת, בין אם מדובר בנעליים, חגורות, ג'קטים, תיקים וכו'.
אה כן, וכמובן הרבה חאקי, הרי אמרו איפשהו שהמראה הצבאי *שוב* באופנה.

 (זה קיפוד..? אה לא, זה קלאץ')


מוזר לפעמים לראות את אותן בחורות צעירות שעד לפני רגע היו מסתכלות על ניטים ועור כדבר המסמל פריקיות (הו, מילה ישנה שכזו!), כעת ממהרות לרכוש פריט כזה או אחר, רק שיהיה גדוש בניטים.
כולנו רוצות (ורוצים?) לחדש ולהיות מעודכנות, מומלץ לעשות זאת במידה מתונה וחכמה ואז זה אפילו יכול להיות מדליק (על מיוחדות אפשר לדבר..).

לא ממש החלטתי איפה אני ממקמת את עצמי ביחס לעניין הזה.
כרגע אני לא ממהרת להתאבזר במגפי ניטים כבדים.
אני כן יכולה להעיד שיש לי חיבה לניטים עוד מימי הפנקיסטיות אי שם בחטיבה (הם לא נמשכו הרבה),
ובנוסף נמצאות אצלי זוג חגורות מותן (מימי התיכון!) שחרשתי עליהן גם ככה, 
ותיק מקושט ניטים מהוניגמן (!!) שהרבתי ללכת איתו ללימודים כי הוא פשוט גדול ונוח.

  (תיק הוניגמן מלפני כמה קולקציות- לגמרי חזו את העתיד, וחגורות מותן ישנות)

ולסיום,
אם כבר ניטים- תראו את הנעליים המיוחדות האלו של Fendi מקולקציית אביב 2013 ,
לגמרי יש להן את זה-
שילוב של צבעוניות עזה, טקסטורות וחומרים לגמרי עשו לי את זה.


שנהיה לראש ולא לקורבן (אופנה) ?
חג סוכות שמח.


יום חמישי, 27 בספטמבר 2012

רוח חדשה

לפני כחודש נתקלתי בדף פייסבוק עסקי חדש.
השם תפס אותי מיד ולא יכולתי שלא לעשות "לייק" ולעקוב אחר הפעילות.

מדובר במותג חדש Lee Coren I Urban Textiles
וכפי שמשתמע מהשם - מדובר במוצרי טקסטיל בהשראה אורבנית.
ובתכל'ס, אלו הם אקססוריז מרעננים בעלי צבעוניות נעימה, מלאי אווירה, מודפסים באופן ידני במגוון דוגמאות מפתיעות (דוגמת תריסים, תיבות דואר וכו'), במחירים סבירים לגמרי.
הכי וולקם לסתיו.

אני אישית שמתי עין על הקלאץ' ההורס,
אך גיליתי שהוא Sold Out במהרה.




כפי שציינתי,
המשכתי להיות במעקב צמוד וזה השתלם;
בעמוד העסקי נערכה הגרלה לצעיף בהדפסת יד,
כמובן שמיהרתי ללחוץ 'לייק'.
מה רבה הייתה ההפתעה כשבצהרי שישי אחד, בעודי חוזרת מסיור דירות לא מוצלח, 
קיבלתי הודעה על זכייה בצעיף.

... שבוע לאחר מכן:


הצעיף נורא נעים על הגוף, הצבעוניות שלו עדינה בגוונים שאני אוהבת.
אני לא יכולה לחכות כבר לסתיו,
ואני בטוחה שהוא הולך לככב אצלי והרבה.
לדעתי ניתן להשתמש בצעיפים כבר בקיץ,
במיוחד אלו שעובודות במזגן.


מהתכתבות עם לי (סטודנטית בשנקר - הייתי חייבת)
גיליתי כי היא מגיעה מרקע של לימודי תקשורת חזותית,
ובשנה האחרונה ללימודיה היא חשה משיכה לטקסטיל ושילבה קורסים מהתחום.
אני נורא אוהבת את השילוב של גרפי+טקסטיל, ואני חושבת שהוא בא לידי ביטוי בצורה טובה בעבודותיה.

לעמוד בפייסבוק.
לחנות במרמלדה, ולאטסי.
כמו כן אני ממליצה לבקר בבלוג הקסום של איילת ווינד, מאוד נהנתי מהצילומים הענוגים שלה.

***
אם אין לכם תוכניות לסופ"ש,
אני ממליצה לבקר במכירה שווה (בה משתתפת גם לי) -
MUD - modern uniqe design

זהו פרוייקט חדש שמשלב אופנה ואמנות, השם לעצמו מטרה לתת במה למעצבים ישראלים צעירים. 
הכי רוח חדשה.
היריד יערך מחר ובשבת (28-29/9)
בבית קסטיאל,
ורשום שקולקציית החורף תימכר עד 300 ש"ח!
שווה ביקור, הכניסה היא גם בחינם.

נראה לי שאני אלך לדוג שם קלאץ'...

יום חמישי, 20 בספטמבר 2012

ימים של סוף שהם בעצם התחלה


אז עברנו את ערב ראש השנה.
איכשהו מצאתי את עצמי עושה משמרת במקום להיות עם המשפחה המצומצמת.
לא שזה היה שווה את זה (נו טוב אולי זה נכון כלכלית), אבל לא הייתה משמרת כיפית בכלל וקצת התחרטתי שהתנדבתי לכך.
למחרת נסעתי לביקור אצל ההורים בעיר הצפונית שאני כל כך אוהבת. יש בה שקט והאנשים נעים בה בקצב אחר.
ביקרתי בים, נסעתי על אופניים בסגנון רטרו שאמא מצאה בחנות יד-שניה ועוד במחיר מגוחך, וישבתי לבירה בפאב ותיק ואהוב.

ומה אאחל לעצמי לשנה החדשה?
נראה לי שבעיקר הגשמה עצמית.
זה מה שמרגיש לי הכי בוער כרגע,
כי אני מלאת שאיפות וחלומות ובא לי שהכל יקרה אבל במציאות היומיומית זה לא עובד ככה, וצריך להשקיע ולעבוד קשה כדי להתקדם.

לגבי התמונה למעלה וכאן מתחת- מדובר בעבודות מתוך קורס הדפס, למעשה מדובר בסדרה של גלופות שהכנתי בעקבות צילומים של חלקים שונים בגוף שלי.
אני מתרגשת מאוד משנת הלימודים הקרובה כי אני הולכת ללמוד הדפסה כחלק מרכזי בלימודים ונראה שיהיה כיף ומאתגר.


***
ולעניין אחר לגמרי-
כתבתי כאן בעבר שאני אוהבת לגלות אימאג'ים יפים ומעצבים שאני לא מכירה,
וזה קרה ממש היום-
נתקלתי באומנית הצרפתייה Leslie David והתאהבתי קשות.
יש לה אתר שכולו צבע וכיף, ואהבתי במיוחד את העבודות הבאות שמשלבות צילומים נהדרים מלאי חן והרבה צבעים ללא גבולות.


( מתוך העבודות באתר) :

 
( דרך : Free People )

 ***

ואם אהבתם, ניתן גם לרכוש את העבודות שלה באתר המקוון של 'קולט'- Colette.
שתהיה שנה נהדרת 
וסופ"ש צבעוני.

יום שלישי, 11 בספטמבר 2012

דברים קטנים


# מתארגנת לקראת עזיבת הדירה. 
צריך להתחיל לכתת רגליים ברחבי ת"א ולמצוא אחת כזו חדשה. 
כלומר במצב טוב עד סביר, כלומר ראויה למגורי בני-אדם.
ממש אין לי כוח לארוז ובטח לא לעשות המון טלפונים, 
לעבור "ראיונות קבלה" למיניהם או להלחם מול אנשים על דירה (כשבעצם הם מצויים באותו המצב כמוני).

הצילו ?!



  # לאחרונה התחלתי להתעניין בעולם האיפור באופן מיוחד.
גילוי נאות: אני לא נוטה להתאפר כמעט, מלבד מסקרה וסומק ביום קשה במיוחד או לקראת יציאה.
גילוי נאות 2: גדלתי עם אמא שמכורה לאיפור.
וכך, במהלך 24 שנות חיי, בקושי קניתי איפור מכספי, מאחר והייתי מקבלת דברים מאמא.

ההתעניינות החלה לאחר שנתקלתי בכמה צלמות שהן גם מאפרות (או להפך?) ומאוד אהבתי את השילוב הזה.
התחלתי לקרוא יותר בלוגים בנושא + לראות סרטונים והעולם הזה קוסם לי מאוד.




 # בשבוע שעבר שידלתי את אמי שהגיעה למרכז לענייני עבודה להיפגש עמי
לארוחת בוקר ב"רביביה וסיליה" בג'י צמרות.
אחת מהשאלות שנותרו לי מהמפגש  זו "איך מכינים ביצים עלומות" ?
אם למישהי יש מושג אשמח שתצייץ!



# באותו המפגש עם אמי, היא העבירה לי 6 אריזות מוצרי MAC שהתייבשו/ נגמרו,
(למי שלא מכירה - קיים מבצע בו משיבים 6 אריזות של מוצרים שאין לך שימוש בהם,
ובתמורה את בוחרת לך ליפסטיק חדש).

השבוע שמתי פעמי אל החנות שלהם בדיזנגוף סנטר.
קודם כל אני חייבת לציין שאף פעם לא התעמקתי מספיק בחנויות איפור, 
אבל היה משהו נעים בחנות מלאה בצבעים וטקסטורות,
 ודי נהנתי לבחור ולנסות ליפסטיקים שונים.

בסוף בחרתי בגוון סגלגל, (נקרא  Rebel A22),
שהמוכר/מאפר אמר שהוא מוצלח מאוד בעיניו,
ובחרתי לנסות אותו לאחר שראיתי אותו על מוכרת/מאפרת אחרת.
אני מאוד מרוצה מהעמידות שלו ומהגוון המשגע.
 כשהגעתי לעבודה לאחר מכן קיבלתי מחמאות מאחת העובדות ואפילו מעובד (!).

אני באמת צריכה לשאול את אמא אם יש לה עוד אריזות להעביר לי,
מכיוון ששמתי עין על עוד גוונים נחמדים לא פחות :).



# מי שעוקבת, יודעת שאני לא טיפוס של לקים כלל- זאת בגלל אופי הלימודים שלי (לימודי עיצוב).
אני לא קונה לקים, אלא משנוררת מאחותי הקטנה שמחזיקה בעשרות לקים שונים 
(והיא עכשיו בהודו, אז בכלל...).
נראה כי השילוב של החופש יחד עם הגוונים הקיציים גורמים לי להתנהג קצת אחרת.

רבות דובר על הלקים של Essie, 
יחד עם העובדה שנערכה מסיבת השקה סופר מושקעת ומגניבה ביפו.
אחת מהפעילויות האחרונות של החברה הייתה לחלק לקים למי שנרשמה בפייסבוק (המבצע נגמר לצערי),
וכך קיבלתי בדואר לפני כשבועיים את הלק הירוק, שהדעות לגביו חלוקות.

כמו כן זכיתי בהגרלה שנערכה בבלוג של מאיה,
וקיבלתי בשבוע שעבר את זוג הלקים שבתמונה - הורוד והסגול.
אני מאוד מרוצה מהלקים של החברה,
אצלי הם מחזיקים מעמד יפה ולא מתקלפים במהרה,
המריחה נוחה וכיפית.
הצבעים בקולקצייה הורסים וההתבוננות בסטנד של הלקים הפכה לחוויה רב-חושית.



# בקרוב אני מציינת ירידה גדולה במשקל + הגעה למשקל יעד.
עשיתי זאת באמצעות שומרי-משקל במשך כשנה, 
והשינוי באורח החיים מורגש.
אני חייבת לציין שלא חייתי על סלטים כלל ויכולתי לשלב גם דברים שאני אוהבת.
ההגעה למשקל היעד קרובה מתמיד ואני רוצה כבר להיות שם.


***
עד לפעם הבאה,
שיהיה המשך שבוע מעולה.
הסופ"ש עוד שנייה כאן.

***

יום ראשון, 2 בספטמבר 2012

פה ושם.

ימים של בטלה.

עדיין בחופשת סמסטר,
עוד שנייה החגים.
סימנים של שנה חדשה והתחלות חדשות.
לא הספקתי לסמן וי על רוב הדברים בTo Do List  שלי,
ולבן אדם פעלתן כמוני- זה אפילו די מלחיץ.

קצת חוסר מוזה, בשילוב אהבה למנוחה, כנראה עושים את שלהם.

נו טוב, 
עוד חודש וחצי חוזרים לטירוף של הלימודים, אז מותר קצת להתעצל, לא?


בינתיים אני מתנחמת במתנות הנהדרות שקיבלתי ליום הולדתי (שהיה בסוף יולי),
ועסוקה בלקנא בכל מי שטס מסביבי לארץ רחוקה.

ארנק- וינטג' מתנה מבת דודתי שנפשה לה בלונדון// חצאית- ישנה של זארה// 
חולצה- מהארון של סבתא

 

עגילים + שרשראות- באדיבות החבר, מהחנות האהובה עליי (נכון להיום) באטסי.


Xx
תמונות באדיבות איילת.
xX


ולסטודנטים מבינינו- 
איך אתם מעבירים את החופש ?

יום רביעי, 22 באוגוסט 2012

קניות בארון



היחס שלי לגבי קניית בגדים הוא די מורכב.

מצד אחד, אני מאוד אוהבת אופנה:
אני הכי נהנית ללבוש משהו ייחודי שלא אראה על עוד נשים ברחוב (הכל באופן יחסי, כן? ),
מעריכה מאוד מעצבים מקומיים, אוהבת לבקר בחנויות ולעקוב אחר מכירות מיוחדות,
ומבינה (בד"כ) את התמחור הגבוה, אשר כולל בתוכו שיקולי ייצור, השקעה על עיצוב ייחודי, זמן עבודה וכו'.

מצד שני, כסטודנטית שחיה רחוק מהבית פלוס דירה שכורה בתנאים הקשים שאפשר למצוא רק בגוש דן,
קשה לי לפעמים להוציא מאות שקלים על בגדי מעצבים, ואני מוצאת עצמי לא פעם מתחברת דווקא לרשתות הגדולות, שנותנות אופציות זולות וטובות, וגם אם מדובר בבגד לעונה אחת-שתיים ביחד עם השיקול שהאופנה משתנה לה בכל עונה כמעט, יוצא משתלם.


בשנה האחרונה, לצערי, בקושי קניתי בגדים. היו לי דברים יותר קריטים להוציא עליהם את הכסף, בעיקר, כפי שציינתי, על הוצאות הדירה וציוד ללימודים.
השתדלתי להתרחק מחנויות מפתות ומנעתי מעצמי מללכת למכירות קטנות שקרצו לי (ולא היו חסרות כאלו בשנה האחרונה..).
ובכל זאת הצלחתי כן להתחדש.

'איך' אתן שואלות? 
אני קוראת לזה "קניות בארון".
וזה יכול להיות הארון שלכן, של אמא, של חברה טובה, וכל מה שנקרה בדרככן.

לדוגמא, את החצאית שמופיעה בתמונות קניתי אי שם בין התיכון לצבא (אני לא ממש זוכרת ) והיא נלבשה מספר פעמים בודדות.
באחד מימי ה"אין לי מה ללבוש" האחרונים, שלפתי אותה מהארון והערתי אותה מתרדמת.
כבחורה נמוכה יחסית, השתדלתי כל העונה להתרחק מחצאיות מקסי מחשש שהן יקצרו אותי.
לבישת החצאית, על אף החשש, התבררה כמוצלחת ומאז אותו יום, בו "נקנתה" מחדש, אני מקבלת המון מחמאות עליה.




החולצה? "נקנתה" בארון של אמי. כנראה משנות ה90', עדינה עם רקמה לבנה, כיפית ואוורירית במיוחד, ואני חורשת עליה הרבה, בגלל שהיא כה מתאימה לקיץ הישראלי.

והתיק? מסבתי היקרה, ואני כל כך אוהבת אותו! נכון ופרקטי ביותר.
לצערי הרב את הנעליים לא רואים בתמונות, אך אגלה לכן בסוד שהן הגיעו אליי מאמו של החבר (לא פחות!) והן מוצלחות מאוד וזוכות למחמאות.

ואיך אתן (ואולי גם אתם) מצליחות להתלבש מבלי לבזבז?
יש איזשהו פריט מוצלח שהולך איתכן זמן רב?
שתפו אותי!









ואיך הכי כיף לשדרג תלבושות חרושות?
הסוד הוא באקססוריז! 
אבל על זה נדבר בפוסט אחר...



תודה לאיילת על התמונות ועל שיתוף הפעולה הנהדר,
לאיילת יש טמבלר קסום עם תמונות שעושות נעים.
הכי כיף לפתוח ככה את יום חמישי, שמרמז על הסופ"ש הקרב.

 


שיהיה אחלה סופ"ש! אני אישית חיכיתי לו המון, אחרי שבוע מייגע.

יום חמישי, 16 באוגוסט 2012

צבעי יסוד

אני חולה על כפתורים.
נראה לי שהאובססיה החלה אי שם כשהייתי תלמידת תיכון,
ונהגתי לאסוף כפתורים ולתפור אותם לאן שרק אפשר (תיקים, בגדים וכו').

כששהיתי אצל סבתי, שהייתה תופרת במקצועה, גיליתי כדים קטנים המלאים בכפתורים נהדרים,
חלקים בני עשרות שנים.

לא את כולם סבתי הסכימה למסור לידי, אבל בכל זאת יצאתי עם שלל נאה.
בתחילת הלימודים בשנקר קבילתי מידיד הלומד עיצוב אופנה אוצרות תפירה רבים,
וביניהם - ניחשתם נכון- שקיות כפתורים.
מה רבה הייתה השמחה!

לצערי, התכנון לעשות שימוש עם כפתורים במהלך הלימודים לא קרה,
ובשנה האחרונה הם פשוט שוכבים להם יחדיו-
מחכים שאעשה בהם שימוש.

בימים האחרונים החלטתי לסדר את כל דברי הלימודים כמו שצריך.
רק לכפתורים טרם מצאתי פיתרון;
האם לסדר אותם לפי צבעים?
אולי לפי גודלם?
ואולי בכלל לפי סגנונם?

על דבר אחד אין ויכוח-
אין כמו להסתכל על קופסת הכפתורים הצבעונית ביום אפור במיוחד.




לסיום,
קבלו הצצה קטנה מהפוסט הבא-
שהוא שיתוף פעולה עם איילת המקסימה.


שיהיה סופ"ש נעים.


יום שישי, 10 באוגוסט 2012

החיים דרך פילטר

 או: על דברים שמעלים חיוך


כשנהג אוטובוס רואה שאני דופקת את ספרינט חיי מקצה הרחוב ובכל זאת הוא עומד ומחכה.
 ( מבלי להזכיר את המבטים משאר הנוסעים בעת שאני מתנשפת בעלייה לאוטובוס... )
 

לקבל מסר בתוך עוגיית מזל שתואם בדיוק את מצבך! 
( די נדיר, לא? )

כשמרימים את הראש לרגע ומגלים מחזה מרתק של מבניות מעניינת.
( מי מזהה? )

כשמציצים מטה ומגלים טקסטורה מעוררת השראה.
( הפעם זה יותר קל! )

כשמגלים חנות עודפים שווה (גולף עודפים: יפו 42, חיפה) 
ויוצאים משם עם מציאה צבעונית במחיר מצחיק.
( אפילו שלא ממש צריך וזה רק עשה לכם שמח )

 כשכמה ימים אחרי זה מגלים חנות שעומדת להיסגר (Weekend בעזריאלי),
ובה כל הנעליים במחירים מצחיקים (50 ש"ח) 
 ובמקרה יש את המידה שלכם!

כשתמונה שלך זוכה להערכה.
(אפילו שזה היה מזמן ומדובר בסופו של דבר באפליקציה)

 ***
מוזמנים לראות עוד:
morsvir@

 ***

כשהאינסטגרם היה מנת חלקם של בעלי האייפון, אני כבעלת אנדרואיד-טיפש נורא חשקתי בה,
עד כדי כך שהייתי מצלמת ומעלה תמונות לאפליקציה דרך המכשיר של החבר (בעל אייפון גאה).
עדיין לא ברור לי למה מפתחי האפליקציה שמרו אותה במשך תקופה רק לאלו שזכו (כלומר בעלי האייפון...).
אולי כך זה נהפך ליותר אקסלוסיבי?

בכל מקרה, כשהאפליקציה הושקה סוף סוף לאנדרואיד לפני מספר חודשים שמחתי מאוד וכמובן הורדתי ונהנתי.
יש משהו בפילטרים האלו שפשוט עושה לי את זה, ואני ממש לא היחידה מסתבר.

בתכלס' אני רואה כי הדעות די חלוקות בעניין האפליקציה הפופולרית,
בעיקר מצד הצלמים המקצועיים באשר הם; אולי מפריעה להם העובדה שכל אחד הופך להיות סוג של אמן בזכות מספר פילטרים אוטומטיים (דוגמת התערוכה האחרונה שנערכה בתל אביב).
מצד שני ישנם בעלי מקצוע (צלמים, מעצבים וכו') שעושים שימוש באפליקציה כדי לקדם את העסק שלהם ואין ויכוח שזו דרך שיווקית נהדרת.
בכל מקרה, קשה להתכווח עם העובדה שהאפליקציה פשוט מצליחה בטירוף (למרות שלאחרונה אני מרגישה קצת ירידה בפעילות שם, גם אתם?).

אני בעיקר אוהבת למצוא דרך האפליקציה אמנים/מעצבים מכל העולם ולגלות תמונות מעוררות השראה.
ממליצה בעיקר על:







שבת שלום וסופ"ש צבעוני!